צור קשר   I   תנאי שימוש   I   על הרשות   I   דף הבית
פארק ירושלים  /  אודות הפארק  /  מידע אודות הפארק
 

מידע אודות הפארק

list_title_cut.gif (740 bytes)

פארק ירושלים - טבעת ירוקה לעיר מזהב

ממשלת ישראל, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים חברו יחדיו עם קרן קימת לישראל ורשות הטבע והגנים כדי לקדם את הקמתו ופיתוחו של פארק ירושלים.
פארק ירושלים נועד לשמש אזור פנאי ונופש של תושבי העיר, ובה בשעה שטח פתוח של נוף וטבע, שישמר את ערכי הסביבה והמורשת של הרי ירושלים. ארבעת המרחבים של הפארק - נחל צופים, עמק הארזים, עמק מוצא, ונחל רפאים - משתרעים יחד על כ-15,000 דונם, בהם יערות נטועים וחורשים טבעיים, מדרגות של חקלאות מסורתית ובוסתנים, מעיינות הרריים קטנים ושפע אתרי עבר. בהקמת הפארק יישמרו בקפדנות עקרונות של פיתוח בר-קיימא.
הפארק מעניק מגוון רחב של אפשרויות טיול ברגל ובאופניים ומקומות לבילוי פנאי בחיק הטבע. לכל אלה יצטרפו בעתיד בתי קפה, מתקני משחק, ספורטק ומתחמי ספורט אתגרי. לכל מקום בפארק ניתן בקלות לגלוש ברגל מהשכונות שבקרבתו.
חשיבות הפארק גוברת לאור התפתחותה של ירושלים. בירת ישראל הפכה למטרופולין שבו חיים כ-800,000 איש.
הפארק צועד את צעדיו הראשונים, אך כבר עכשיו ניתן ליהנות ממסלולי הטיול ומהאתרים שהוא מציע. בעתיד יחוברו המרחבים של הפארק יחדיו לרצף אחד של טבעת ירוקה מסביב לעיר.

גיאוגרפיה
פארק ירושלים שוכן במורדות המערביים של הרי יהודה. האזור מאופיין בשלוחות תלולות וביניהן נחלים וגיאיות עמוקים. שכונות ירושלים והיישובים הסמוכים בנויים בדרך כלל בראשי השלוחות בעוד שהערוצים נותרו ללא בינוי ניכר. הנקודה הגבוהה בפארק, בראש נחל צופים (שכונת גבעת המבתר), מתנשאת כמעט 800 מטר מעל פני הים.
פארק ירושלים מתבסס על הערוצים העיליים של נחל שורק ונחל רפאים והיובלים המתנקזים אליהם. הפארק מקיף את השכונות המערביות של ירושלים כפרסה שפתחה פונה מזרחה, אל העיר. הפארק עובר למרגלות השכונות גבעת המבתר ורמות אלון בצפון, פונה מערבה לעבר מבשרת ציון, יורד דרומה לעבר המושבים בית זית, אבן ספיר ועמינדב ומשם מזרחה למרגלותיה הצפוניים של שכונת גילה.

מסלע
המסלע הבונה את הפארק שייך לחבורת סלעים המכונה "חבורת יהודה". אלה הם בעיקרם סלעי גיר ודולומיט - סלעים קשים ובהירים, הבונים את רוב הרי יהודה ושומרון. הסלעים נוצרו בים שכיסה את האזור לפני 90 עד 100 מיליון שנה (התקופות הגיאולוגיות קנומן וטורון). על סלעים אלה נוצרת קרקע אדומה ופוריה, הידועה בשם טרה רוסה. סלעי הגיר הקשים נוטים להיסדק ומי הגשמים מחלחלים בהם עד שהם נתקלים בשכבת סלע אטימה.
בין סלעי "חבורת יהודה" קיימות גם שכבות דקות של חוואר - סלע צהבהב בעל גבישים דקים. שכבות אלה נאטמות כשהן נרטבות ולכן הן עוצרות את המים המחלחלים בסלעים שמעליהן. כאשר שכבות חוואר נחשפות לאוויר העולם, בעיקר בערוצי נחלים, המים המחליקים במדרון השכבה האטימה פורצים מבטן ההר החוצה. כך נולד סוג מעיין המכונה "מעיין שכבה".
בפארק ירושלים נובעים כעשרה מעיינות שכבה ובהם עין לבן, עין אל-ח'אניה, עינות תלם ועינות וולג'ה. בחורף גשום המעיינות שופעים והבריכות האוגרות את מימיהן מתמלאות מים. בקיץ ולאחר חורף שחון, שפיעת המעיינות מצטמצמת.

מדרגות חקלאיות
מדרגות אבן במדרונות הן מסימני ההיכר הבולטים של מדרונות הפארק. נוף זה החל לעטר את הרי יהודה לפני יותר מ-5,000 שנה, כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות באזור. כדי לעבד את המדרונות ההרריים נאלץ האיכר הקדמון לברא תחילה את עצי החורש. אחר כך היה עליו למנוע את סחף הקרקע. אם לא כן, הקרקע הייתה נגרפת לנחלים ובמדרונות היו נותרים רק טרשים.
הפתרון שמצאו האיכרים היה בניית מדרגות אבן. המדרגות עצרו את סחף הקרקע ויצרו משטחים נוחים לעיבוד. בימי קדם גידלו בהם גידולי בעל (ללא השקיה) כגון זית, גפן, חיטה ושעורה. מסורת חקלאות המדרגות נשמרה בכפרי הערבים עד מלחמת העצמאות. בסטף, הצמוד לפארק ירושלים, משמרת קק"ל את המורשת החקלאית הקדומה גם בימינו.
ניצול המעיינות הדלים הציב אתגר גם הוא. כדי להגביר את שפיעת המים, חצבו התושבים הקדמונים מחילות במקומות הנביעה וחשפו עוד ועוד מהשכבה נושאת המים. בנוסף, הם בנו בריכות אגירה והוליכו את מי המעיינות אליהם. המים נאספו בלילה, או בזמנים שבהם לא היה צורך בהשקיה. מהבריכה הובילו את המים בתעלות אל החלקות, בהתאם לצורך. בריכות אגירה נאות נותרו במקומות אחדים בפארק כגון עין לבן, עין אל-ח'אניה ועין אל-בלד.

טבע
הצמחייה בפארק ירושלים כוללת יערות נטועים, שרידי חורש ים-תיכוני ועצי בוסתן. בחלקים מעמק מוצא ומעמק הארזים מגדלים בשנים האחרונות כרמי ענבים בצורה מסחרית.
היערות הנטועים הם מעשה ידיה של קק"ל. רובם עצי מחט - בעיקר אורנים למיניהם וברוש מצוי. רוב שטחי היער הנטוע נמצאים בנחל צופים, במדרונות הצפוניים של עמק הארזים וביער גילה, המתפרש על המדרונות הדרומיים של נחל רפאים.
הצמחייה הטבעית היא ברובה בתה, המעוטרת בעצי חורש ים-תיכוני נמוכים, בעיקר עצי אלון מצוי, אשחר ארצישראלי, אלה ארצישראלית ושיחי אלת המסטיק. בבתה שולטים השיחים קידה שעירה, לוטם מרווני ולוטם שעיר, סירה קוצנית ושיחי תבלין כגון אזוב מצוי. בחורף ובאביב מצמיחה הבתה שפע של פריחה ססגונית - כלנית ורקפת, נורית וסתוונית, סחלבים למיניהם, נרקיסים ועוד עשרות מיני פרחים אחרים.
בטרסות החקלאיות שרדו עצי בוסתן, בעיקר שקד, זית,תאנה ורימון. במקומות אחדים בפארק כגון בית ילין, עין לבן ועינות תלם, נוטעים מחדש עצי בוסתן. בצד הנחלים שורק ורפאים, שזוכים לשיקום, ניטעים עצי חורש ועצי גדות נחלים. במקומות שבהם נערכות פעולות פיתוח המסכנות עצים בוגרים, כגון בניית קו הרכבת המהירה מתל אביב לירושלים, מעתיקים את העצים למוקדי הפעילות המתוכננים של הפארק.
המרחבים הגדולים של הפארק משמשים בתי גידול ומסדרונות אקולוגיים עבור מגוון רחב של בעלי חיים ובהם עדרי צבאים ומשפחות של שפני סלע. בפארק חיים גם טורפים כגון צבועים ושועלים. עולם העופות עשיר מאוד וכולל מלבד מגוון רחב של ציפורי שיר גם דורסי יום ודורסי לילה.

להורדת קובץ מידע 

 

  

לדף הבית »
אודות הפארק
עמק הארזים
עמק מוצא
עמק רפאים
פארק נחל צופים
תכנון ופיתוח
טיולים
שביל אופניים
אירועים
menu_shadow.jpg (848 bytes)
אודות הפארק
טיולים
שביל אופניים
בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לרשות לפיתוח ירושלים © 2013 צור קשר   I   תנאי שימוש   I   על הרשות   I   דף הבית